ארכיון לפי מחברים:orenlotan

1- דיסקליימר – כל הפוסטים שלי עד כה הם מלאים בספקולציות. זה שאני נמצא פה אומר שאני מתעניין בדברים שקורים פה, לא שאני מבין בהם באופן עמוק. אני פשוט מביא איך הדברים נראים מהזוית שלי. חשוב לי להדגיש את זה במיוחד בפוסט הזה- אני לא היסטוריון, והמחקר שעשיתי כלל קריאה של ערכים בויקיפדיה (ארוכים למדי,המשך לקרוא "מלחמה (חלק א')"

דימוי נפוץ של קוריאה במערב הוא של חברה שמעבידה את עצמה לדעת והישגית להחריד. יש כנראה אמת בעניין ההישגיות בחלקים מסוימים של החבר'ה הקוריאנית, בעיקר בתחום החינוך, ובעיקר המעמד הבינוני גבוה העירוני, שם ילדים יכולים ללכת לשיעורים משלימים באנגלית עד 22:00 בערב (אם כי, כאמור, מעטים האנשים שאתה יכול לדבר איתם אנגלית בקוריאה). ב Korea,המשך לקרוא "פנאי"

טוב, זה יהיה פוסט קצר יותר מהקודם, אני מקווה. 13:00- חוזרים לעבודה אחרי ארוחת צהריים, ועוד קפה בדאנקן דונאטס, חוזרים לעבודה. כלומר, מנסים, כי אחר הצהריים בדרך כלל הנציג של סמסונג מגיע לביקור. מי שזוכר עדיין את הפוסט הראשון אולי יזכור שסיפרתי על מר מון, בחור צעיר וחביב שהיה אחראי עלינו בזמן ההתקנה של המכשיר.המשך לקרוא "יום (חלק ב')"

אני חזרתי לקוריאה, והבלוג חוזר לפעילות! בפוסט הראשון שהעליתי, שהיה בעצם מייל, כתבתי משהו על זה שאני לא פותח בלוג כי, בין היתר, אין דבר יותר עצוב מבלוג עם שניים וחצי פוסטים. עכשיו, זה בדיוק המצב שהבלוג נמצא בו כרגע (הפוסט ראשון, מבחינת כמות המילים, הוא חצי מהשניים האחרים), אז צריך לכל הפחות לעבור אתהמשך לקרוא "יום (חלק א')"

קוריאנית לאור זה שידעתי שאני אמור לטוס לקוריאה כבר מזה שנה וחצי, תכננתי ללמוד קוריאנית. "תכננתי ללמוד קוריאנית" הוא כמובן האח של "התכוונתי להתחיל דיאטה", הבן דוד של "אני צריך לעשות יותר כושר" ונמצא במערכת יחסים לא מחייבת עם "נראה לי שכדאי לתרגל מדיטציה". אז כצפוי, התחלתי מאוחר למדי, אבל ניסיתי להשלים את הפער. ניסיתיהמשך לקרוא "שפה"

תפתחו גוגל מפס (או, עדיף, את קקאו-מפס[א]) ותחפשו את סיאול. מצאתם? יופי. עכשיו תתמקדו קצת פנימה, כך שהדבליו של נהר ההאן תופס את כל המסך. עכשיו תגררו את המפה דרומה כמה עשרות קילומטרים (35, אם לדייק) עד תגיעו לצורה מאוד ברורה של 3 חצאי מעגלים קונצנטריים. ברוכים הבאים, הגעתם לדונגטאן! אז אני גר בדונגטאן[ב]. מאחר שאניהמשך לקרוא "עיר"

הרוטינה דברים לא תמיד הולכים לפי התוכנית. זו הסיבה שאנחנו למשרד מגיעים ב0930, שזה מאוחר למדי בסטנדרטים שלי, אבל בסוף, מאחר שאנחנו מקדימים את ישראל ב7 שעות, עדיף תמיד להתחיל מאוחר ולסיים מאוחר כך שתהיה לנו כמה שיותר חפיפה מול האייץ.קיו. (הכינוי של הסניף המקומי למטה ברחובות), כי כשדברים משתבשים, ובכן, זה הזמן לחבר טלפוני…המשך לקרוא "מפעל"